מוטי בראון – מפקד הטנק שלי באימון צמ"פ (צוות, מחלקה, פלוגה) – פלוגת טנקים ב', גדוד 46 – חורף 1964
גויסתי בחודש אוגוסט 1964 וביקשתי להגיע לחיל השריון. שובצנו כאנשי צוות בפלוגת טנקים מדגם AMX-13. אז פלוגה סדירה בגדוד 46 של חטיבה 7. לאחר אימון "מקצועות" בבי"ס לשריון בג'וליס, הוצבתי כנהג טנק בפלוגה, במסגרת אימון צמ"פ. הועברנו מג'וליס לשטחי האימון – שהיו אז בסמוך לקיבוץ רביבים, בחודש דצמבר 1964. כאשר הוקראו השיבוצים לטנקים – התוודעתי לראשונה למפקד הטנק, עימו נועדנו (תותחן הטנק – פנחסי ואני) לבלות את ארבעת חודשי האימון הקרובים. מפקד הטנק היה בחור בלונדיני, יפה מראה, ממושקף וצנוע – שמו היה: מוטי בראון.
במשך חודשים אלה חיינו בצוותא, תוך קיום אימונים מגוונים – כאשר מוטי, שהיה ותיק מאיתנו בשנה, בשירות בטנק ה-AMX-13, הדריך אותנו ופקד על הטנק במהלך אותם חודשים. בטנק היו שלושה אנשי צוות: מפקד הטנק – ששימש גם כטען, תותחן שישב בתא לצידו בצריח, ונהג הטנק לפנים בתובה. לטנק קל זה (שמשקלו היה פחות מ-14 טון) היה מנוע בנזין והיה חייב טיפולים מדוקדקים בכדי לשמור על כשירותו.
שלושת אנשי הצוות (כולל המפקד) פעלו כמערכת משולבת – הן באימונים ובעיקר בטיפולים לפני ואחרי תנועה וכמובן ב"טיפול השבועי" המקיף יותר. מוטי, כמפקד, לא נרתע מהעבודה ונטל חלק גם במטלות שלא היה חייב בהן במעמדו כמפקד. הוא גרז איתנו את גלגלי המרכוב, סייע בניקיון הצריח והתובה, בטיפול במנוע ובשימון התותח ושטיפת המקלעים. כל זאת בשעות מאוחרות בלילות, בקור ובאבק של חודשי החורף במישורי הנגב.
מה שאפיין את מוטי הייתה האווירה הרגועה והשלווה שהשרה. הוא לא הרים את קולו, גם כשכולנו היינו "לחוצים" ועייפים משעות אימון ארוכות, כשבסיומן – טיפולים מייגעים לתוך הלילה. דבר נוסף שנחרט בזיכרוני, היה הסדר והניקיון שאפפו אותו תמיד, גם לאחר עבודה בבוץ, בשמנים ובגריז.
תקופה כזאת, של פעילות צמודה ואינטנסיבית, יוצרת קשרים מיוחדים בין אנשי הצוות. מוטי היה אדם שקל מאד לחבב אותו, הוא לא נזקק ל"פוזות" ותמיד היה קשוב לזולתו. התיידדנו באותה תקופה ונוצר בינינו קשר של רעות ושיתוף פעולה באימונים ובשעות המתישות לאחריהן. עברנו יחד מסלולי צוות ואימוני מחלקה וסיימנו באימון הפלוגה המסכם.
בתום אותה תקופה – נדמה לי שלקראת חודש מרץ – לאחר האימונים וגיבוש הפלוגה, כולל תרגילים ושיתופי פעולה עם יחידות אחרות אליהן הצטרפנו – מוטי יצא לקורס קצינים והמשיך במסלול משלו – ואני שובצתי, לפי המלצתו, לקורס מפקדי טנקים. כאן נפרדו דרכינו. מרבית אנשי הצוות של טנקי האי.אם.איקס שובצו כאנשי מילואים – בסוף שנות השישים, ביחידות החדשות של טנקי הטירן. מוטי שובץ כמ"מ בגדוד 25 ואני שובצתי כמפקד טנק בגדוד 227. ביום הלחימה הקשה – של ה-14 באוקטובר 1973 – נלחמו שני גדודים אלה, אחד ליד השני, בגזרת "הברגה". ראיתי טנקים שנפגעו בגדוד 25 לידנו – אך רק מאוחר יותר שמעתי שבין הנופלים בקרב היה גם מוטי בראון.
יהא זכרו ברוך. יובל שחף.